top of page
Bridge over troubled water_edited.jpg

אני כל כך מפחד לטעות

מבוא:גבר בשנות ה-40 לחייו, נשוי ואב לחמישה ילדים, עובד כמורה מאז שהיה בן 22. אחרי עשרים שנה בהוראה, הוא מאוד רוצה לעשות שינוי בקריירה שלו, אבל פחד מלטעות משתק אותו.

הוא חכם מאוד, והפחד שלו מובן. יש לו אישה, ילדים, ויציבות, אבל הוא לא רוצה לחיות את חייו מתוך פחד.המטרה שלו היא לקבל החלטה אם לשנות מקצוע או לא. הוא רוצה לקבל החלטה טובה עבורו ועבור משפחתו, אבל הוא משותק מהחשש לעשות צעד שגוי.

כששאלתי אותו איך הוא מרגיש לגבי האפשרות לשנות מקצוע, הוא ענה: "אני מרגיש המון פחד"


התהליך:הכנסתי אותו למצב של רגיעה עמוקה, עזרתי לו לגשת לתת-המודע שלו. עם עיניים עצומות, ביקשתי ממנו להיזכר בסיפור – בזיכרון הראשון שבו הוא הרגיש את הפחד הזה מלעשות טעות.

הוא שיתף שהזיכרון שעלה לו הוא מהכיתה ו'. היה מבחן במשנה. הוא היה צריך לשנן את המשנה, ובסופו של דבר הוא לא שינן אותה ולא עבר את המבחן.

מתברר שלמרות שהיה מאוד אינטליגנטי, זה היה מאוד קשה עבורו. הוריו היו מאוד עסוקים בעבודה ובשאר הילדים, ולא היה מישהו שיכול לעזור לו להתכונן למבחן.

השתמשנו בטכניקה של "מסע בזמן". ביקשתי ממנו, האבא שהוא היום – שאוהב את ילדיו ודואג להם – לחזור אחורה בזמן ולפגוש את הילד הזה בכיתה ו’. הוא עשה זאת. הזמנתי אותו להופיע בחייו של הילד שבוע לפני מבחן המשנה. ביקשתי ממנו להציג את עצמו בפני הילד, אולי לשחק ביחד משחק, אולי ללכת לטיול, אולי לאכול גלידה יחד.

ואם הילד רוצה לדעת למה הוא חזר בזמן, הוא צריך להסביר שהוא כאן כדי לעזור לו להתכונן למבחן. ובדמיונו, זה מה שהוא עושה. הם מבלים יחד כל זמן שנדרש, יום אחרי יום, ומתכוננים למבחן.

ואז שאלתי אותו: "מה קרה הפעם?"הוא ענה: "הפעם, שיננתי את המשנה ועברתי את המבחן."המשכתי: "איך מרגיש הילד הצעיר כשיש מישהו שעוזר לו?""הוא מרגיש מדהים," הוא אמר: "מועצם". שאלתי אותו: "האם נשאר עדיין פחד מלעשות טעות?""לא," הוא ענה. "אין שום פחד".


הזמנתי אותו לבלות עוד זמן עם הילד הזה, לעזור לו כמה שהוא צריך, להעצים אותו. כי בחיים, יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות לבד, יש דברים שאנחנו כן יכולים לעשות, ויש דברים שאנחנו יכולים לעשות אם יש לנו קצת עזרה.


לבסוף, הדרכתי אותו לחזור להווה, שם הוא מתמודד עם ההחלטה לגבי הקריירה שלו. הפעם, הוא נשא עמו את הידיעה שהוא לא צריך לנווט את זה לבד. הוא יכול לבקש עזרה כשצריך.

שאלתי אותו: "מה אתה רואה את עצמך עושה עכשיו?"הוא אמר: "עכשיו, אני מבקש עזרה. אני אולי אדבר עם חברים או אמצא שירות שיתמוך בי

ומה לגבי הפחד?"


"הפחד נעלם," הוא אמר. "אני יודע שאני לא צריך לעשות הכל לבד. אני יכול לבקש עזרה.



bottom of page