בעלי כל הזמן נסגר
- Joshua Rubin
- 6 days ago
- 2 min read
רקע: מדובר בזוג בשנות ה-70 לחייהם, זהו הנישואים השלישיים של שניהם. אף אחד מהם לא מרגיש מאושר בזוגיות. הבעל משתוקק להרגיש קרבה, אך בכל פעם שיש קונפליקט או מחלוקת, הוא נסגר או כועס. כדי להימנע מעימותים, הוא מתרחק מאשתו, ובו בזמן מרגיש צורך עמוק בקשר ובתחושת יחד.
אנחנו שואלים את עצמנו, למה הוא לא יכול פשוט לנהל שיחה ישירה עם אשתו? שיחה שבה יקשיב לרצונות ולצרכים שלה, ויוכל להגיב באמירה כמו: "זה מה שאני יכול לעשות. זה מה שאני לא יכול לעשות. עם זה אני מרגיש בנוח כרגע, ואת זה אולי אוכל לעשות בהמשך." למה הם לא יכולים פשוט לנהל דיאלוג ישיר עם יכולת מסוימת של דיון ומשא ומתן? מדוע בכל פעם שאשתו מנסה לדבר איתו על שיפור הקשר, הוא נסגר?
כאשר אנו חוקרים את רגשותיו, מתגלה שהוא חש פחד כאשר יש אי-הסכמה. על ידי חקירת מקור הפחד, הוא יכול להתחיל לחוות את תחושת היחד שהוא כל כך רוצה.
איך עובדת הטיפול?
זיהוי הרגש: הרגש המרכזי במקרה הזה הוא פחד.
הרפיה: אני עוזר לו להיכנס למצב של רוגע עמוק.
חקירת המקור: במצב זה, אנחנו חוקרים את שורש הפחד.
הוא נזכר בזיכרון ילדות: אביו היה צועק עליו ומכה אותו. אמו, שסבלה מדיכאון כרוני ולא יכלה להתמודד עם החיים, צעקה עליו גם היא.
הילד הקטן הזה – שכיום נמצא בנישואים השלישיים שלו – למד כבר בילדותו שלחיות בקשר משמעותו לחיות בפחד. כדי לשמור על הקשר עם הוריו, הוא נאלץ לסבול פחד מתמיד.
אין זה מפתיע, אם כן, שהוא נמנע ממחלוקות. אין זה מפתיע שהוא נסגר כאשר אשתו מביעה אי-שביעות רצון. כי בכל פעם שהוא שומע שאשתו לא מרוצה, הוא חוזר להיות אותו ילד קטן, חסר אונים מול הוריו הזועמים. והילד ההוא לא היה מסוגל לומר: "למה אנחנו לא יכולים פשוט לנהל שיחה פתוחה?"
איך מתבצע הריפוי?
הריפוי מתחיל בהחלמה ובטיפוח הילד הפנימי שלו. אני מדריך אותו לדמיין מסע בזמן, שבו הוא פוגש את עצמו כילד קטן. הוא מחבק את הילד הפנימי שלו, מרגיע אותו, ואומר לו מילות חיזוק ותמיכה.
הוא מתאמן בכך יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, עד שהילד הפנימי מתחיל להרגיש חום, ביטחון ונוחות. הוא לומד שהקשרים שחווה עם הוריו אינם הדוגמה היחידה לזוגיות.
כדי להמחיש את התהליך, אני מבקש ממנו לדמיין דימוי שמסמל עבורו ביטחון ורוגע. הוא מתאר כיסא נדנדה.
אני מזמין אותו לדמיין את עצמו יושב בכיסא הנדנדה, מרגיש את התנועה המרגיעה קדימה ואחורה, ומקשר את תחושת הרוגע הזו למצבים של קונפליקט עם אשתו.
כעת, כשהוא יושב בכיסא הנדנדה בדמיונו, הוא מתאמן להגיב אחרת: במקום להיסגר, הוא מדמיין את עצמו אומר לאשתו: "למה את נסערת? מה את צריכה? למה זה כל כך חשוב לך?" הוא מרגיש בטוח. הוא מסוגל לקיים שיחה ישירה.
לסיום
על ידי ריפוי הפחד של הילד הפנימי שבו, הוא לומד להתחבר לאשתו במקום להתרחק. עכשיו, סוף סוף, הוא מסוגל ליהנות מהקרבה שתמיד חלם עליה.