האבא שמכה את ילדיו

רקע: זוג דתי רגיל עם ארבעה ילדים. השגרה שלהם פשוטה: לקום בבוקר, ללכת לעבודה ולבית הספר, לחזור הביתה, להכין שיעורי בית, לעשות כביסה, לאכול ארוחת ערב, לראות טלוויזיה ולהתכונן לשינה. אבל כמו בכל בית, יש רגעים של מתח. אולי לאבא היה יום קשה בעבודה, אולי לאמא היה יום ארוך, אולי התור בסופר היה ארוך מדי, ואולי האיראנים שוב מפגיזים אותנו. החיים יכולים להיות מלאי לחצים.

בפגישה, האם הביעה דאגה לגבי בנה, שמתחיל את גיל ההתבגרות – שלב שמוסיף עוד מתחים לבית. כשהם לא מסכימים על משהו, יש כעס, צעקות, ולפעמים האבא אפילו דוחף את הבן. האם שואלת: "מה אני אמורה לעשות?"

כפי שאפשר להבין, המשפחה הזו זקוקה לעזרה דחופה. אבל כרגע, הדבר הכי חשוב – ה"עזרה הראשונה" שהם צריכים – זה לעצור את האלימות בבית. האם לא יודעת איך להתמודד עם המצב.

התשובה היחידה לכך היא: אפס סובלנות לכל סוג של אלימות, פיזית או רגשית.

הבעיה המרכזית היא לא רק ההתנהגות של האבא. הבעיה היא שהאם מקבלת מהבעל שלה התנהגויות שהיא יודעת שהן לא בסדר. השאלה היא למה היא לא מצליחה לעצור את זה? למה היא ממשיכה לחיות עם דברים שהיא לא יכולה לסבול?

לצערנו, התשובה נמצאת בילדות שלה. כשהייתה ילדה, אמא שלה לא הייתה נחמדה אליה – היא צעקה עליה, ולפעמים אפילו הכתה אותה. כך היא למדה מגיל צעיר מאוד שלהיות בזוגיות אוהבת אומר לסבול דברים שהיא לא רוצה.

האתגר שלנו הוא למצוא את הדרך הכי מהירה והכי ישירה לעזור לה למצוא את הכוח הפנימי שיש לה כדי להגן על הילדים שלה.

אנחנו יודעים שיש לה כוח. איך? כי אם בעלה היה מביא הביתה בייקון – דבר שאסור בביתם – היא מיד הייתה אומרת: "לא יהיה בייקון בבית הזה."

 היא יודעת לעמוד על שלה במצבים מסוימים, אבל כשזה מגיע ליחסים ולזוגיות, בגלל מה שעברה בילדותה, היא לא יודעת איך להיות חזקה ואיך להציב גבולות.

תרגיל להתחברות לכוח הפנימי

כדי לעזור לה למצוא את הכוח הזה, הדרכתי אותה בתרגיל:

• ביקשתי ממנה לשבת בנחת ולדמיין את הילדים שלה.

• ביקשתי ממנה לראות איך הילדים מרגישים כשהם שומעים צעקות, או כשהבן שלה נדחף.

• דמייני את הרגע הזה, אמרתי לה. תראי איך הבן שלך מסתכל עלייך כשהוא נדחף.

• ואז שאלתי אותה: "מה הבן שלך רוצה ממך באותו רגע?"

• התשובה שלה הייתה מיידית: "הוא רוצה שאני אגן עליו."

הזמנתי אותה לדמיין את עצמה מגינה עליו.

• ביקשתי ממנה לראות איך היא עומדת ואומרת "לא!" כשהבעל שלה כועס ורוצה לדחוף את הילד.

• ביקשתי ממנה להרגיש את הכוח הזה. "את מרגישה את התחושה של להגן על הילדים שלך?"

• היא ענתה: "כן."

• ביקשתי ממנה להעצים את ההרגשה הזו: "את יכולה לחזק את התחושה הזאת?"

• היא אמרה: "כן, אני יכולה."

בילינו זמן בתרגול הזה, חיזקנו את תחושת ההחלטיות שלה והתמקדנו ברצון שלה להגן על הילדים שלה בכל מחיר.

בסוף הפגישה, היא יצאה עם תחושה חדשה של כוח ושליחות. היא המשיכה לחשוב על זה, שוב ושוב: "אני רוצה להגן על הילדים שלי, לא משנה מה."

ובפעם הבאה שבעלה התעצבן, היא עמדה מולו ואמרה בביטחון: "לא משנה מה, לא תהיה יותר אלימות בבית הזה."